ביהמ"ש קבע נדרשת הסכמת ההורים לחיפוש על קטין
בשעת ערב ערכו שוטרים סיור בשכונת מגורים בעיר נצרת עילית, במפגש אקראי הם פגשו בנאשם, שככל הנראה עורר את חשדם. אך יסוד סביר לחשד לא היה באמתחתם, ולכן הם ביקשו את רשותו לעריכת חיפוש. הנאשם, קטין בן 17, הסכים לכך ובמהלך החיפוש נמצא אגרופן, הקטין טען בשטח ובחקירה לאחר מכן כי האגרופן משמש אותו להגנה עצמית. הוא עוכב לתחנת המשטרה, נחקר ואף נמסרו לו זכויותיו כקטין. הוא סירב להודיע להוריו ואף להתייעץ בעורך דין.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אחזקת סכין, בהתאם לסעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, במסגרת ת"פ (נצרת) 54180-04-15.
סנגורו של הנאשם, עו"ד לואי דיאב, טען כי למעשה הסכמתו של הנאשם לא הסכמה היא, היות והוא קטין, ומהלך החיפוש פוגע בזכויותיו לפרטיות ולכבוד. בנוסף, היות והוא קטין הרי שהיה צורך לקבל הסכמה לא ממנו (במקרה שבו אין יסוד סביר לחשד), אלא מהוריו וזאת מכוח חוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962. בנסיבות העניין, משום שהחיפוש נערך שלא כחוק וההסכמה אפילו שהיא בהתאם להוראות הפסיקה, לא הסכמת אמת יש לפסול את האגרופן ולזכות החשוד.
מבחינת המדינה- מדובר בהסכמה מדעת
האם הסכמה של קטין מספיקה בהיעדר סמכות חוקית אחרת?
המדינה, שיוצגה ע"י עו"ד קרן לרנר, טענה כי ההסכמה שניתנה ניתנה מדעת, וזאת בהתאם להלכת בן חיים (רע"פ 09\10141).
למעשה, הכרעת בית המשפט התמקדה בשאלה האם כאשר אין יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה, אלא יש צורך לקבל הסכמה מחשוד בהתאם להלכת בן חיים, עדיין מספיקה "הסכמה" גם כאשר מדובר בקטין? למעשה, אין כל מקור חוקי לשאלה הזו, כפי שפסק בית המשפט.
כך שלאחר סקירת ערב רב של הוראות חוק המתייחסות לדיני חיפוש, וקטינים בהליך הפלילי, מסקנת בית המשפט הייתה כפשיטא: "נמצא כי עת קיים צורך לערוך חיפוש בקטינים, אשר אינם חשודים בביצוע עבירה, קבע המחוקק חובה לקבל הסכמה בכתב לביצוע החיפוש, גם מהקטין עצמו וגם מאפוטרופסו. סעיפים אלה מטרתם לענות על הצורך המתעורר לעיתים לערוך חיפוש על אנשים, במסגרת חקירתה של עבירה מסוימת, כדוגמת: קרבן העבירה, או עדים, שאינם חשודים בביצוע העבירה".
הלכת בן חיים- רלוונטית?
המדינה, באופן טבעי, התמקדה בפרשת בן חיים המתייחסת לכאורה לנסיבות שנדונו באותו המקרה. אך בית המשפט קבע כי אותה פרשה אינה חלה ואינה מתייחסת כלל לקטינים, שכן לא ניתן להשוות את מר בן חיים "בעל עבר פלילי עשיר" כלשון בית המשפט, לנאשם: "ספק רב בעיני אם ההסבר שניתן לנער, בן כפר, שנקרה לעיר הסמוכה, והסתבך במפגש עם אוכפי חוק מזדמנים, שביקשו רשות לחטט בכיסיו, יכול היה להובילו, למתן הסכמה מדעת. אל מסקנה זו הגעתי, הן בהתבסס על התייחסותו של המחוקק לחיפוש בקטינים, מקום שבחר לדרוש הסכמת נציגו של קטין".
קטין בגיר?
לא נעלם מעינו של בית המשפט כי הנאשם אומנם היה בן 17, וכן הוא סירב לקבל ייעוץ משפטי, אך עדיין לא היה בכל אלו לרפא את הפגם.
משכך, המסקנה המתבקשת, הייתה כי יש לזכות את הנאשם, וכך קבע בית המשפט.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
